מי שמסתכל בדוח השנתי של קרן הפנסיה ורואה שם סכום צבירה גדול, נוטה לחשוב שזה בערך מה שיקבל בחודש כשיפרוש. בפועל, הדרך מהצבירה לקצבה החודשית עוברת דרך חישוב פשוט יחסית, אבל עם משתנה אחד שרוב החוסכים לא מכירים.
הנוסחה הבסיסית, צבירה חלקי מקדם
הקצבה החודשית הצפויה מחושבת על ידי חלוקת סכום הצבירה שנחסך בקרן במועד הפרישה, במקדם קצבה שנקבע לחוסך הספציפי. לדוגמה, אם נקבע מקדם קצבה של 200, צבירה של מיליון שקל בקרן הפנסיה תניב קצבה חודשית ברוטו של כ-5,000 שקל. ככל שהמקדם גבוה יותר, הקצבה החודשית שמתקבלת מאותה צבירה נמוכה יותר.
מה קובע את מקדם הקצבה
מקדם הקצבה לא זהה לכל החוסכים, הוא נקבע לפי מאפיינים אישיים כמו גיל הפרישה בפועל, תאריך הלידה, מין ומצב משפחתי, ומשקף בעיקר את תוחלת החיים הצפויה של הפורש ובני משפחתו. חוסכת שפורשת בגיל צעיר יחסית תקבל מקדם גבוה יותר מחוסך שפורש בגיל מבוגר יותר, כי הקרן צריכה לשלם לה קצבה לתקופה ארוכה יותר בהנחה סבירה.
המקדם לא קבוע לאורך זמן
מקדם הקצבה משתנה מעת לעת ברמת הקרן כולה, בהתאם לעדכון הנחות אקטואריות ולשינויים בתוחלת החיים הממוצעת באוכלוסייה. משמעות הדבר היא שאותה צבירה בדיוק יכולה להניב קצבה חודשית שונה במעט בהתאם למועד שבו נקבע המקדם, לא רק בהתאם לגובה הצבירה עצמה.
דמי ניהול נכנסים לתמונה גם הם
מעבר לחישוב עצמו, חשוב לזכור שדמי ניהול נגבים הן מכל הפקדה שוטפת והן מהצבירה עצמה מדי חודש, מה שמקטין בהדרגה את הסכום שממנו מחושבת הקצבה העתידית. שיעור דמי הניהול משפיע באופן מצטבר על גובה הצבירה הסופית, ולכן גם על הקצבה החודשית בפועל.
למה כדאי להשתמש במחשבון פנסיה מוקדם
מכיוון שהחישוב תלוי במשתנים שמשתנים עם הזמן, מומלץ להשתמש במחשבון פנסיה כבר כמה שנים לפני הפרישה ולא רק סמוך אליה, כדי לקבל תמונה מתעדכנת ולתכנן בהתאם, ולא להסתמך על הערכה חד פעמית שנעשתה מוקדם מדי.
כדי להשוות בין מסלולי ביטוח פנסיוני מתאימים לתכנון הפרישה שלכם, אפשר להשתמש במחולל ההשוואה לביטוח פנסיוני של תן לי.