מי שנקלע לקושי כלכלי לפעמים חושב באופן טבעי על כספי הפנסיה שלו כרשת ביטחון זמינה. במציאות המשפטית בישראל, זו לא תמיד אופציה פשוטה, ובמקרה אחד נפוץ במיוחד היא בכלל לא אופציה חוקית.
אבטלה לבדה לא מספיקה
בניגוד למה שרבים חושבים, אבטלה כשלעצמה אינה סיבה מוכרת למשיכת כספים מקרן פנסיה לפני גיל הפרישה. גיל הפרישה הרשמי הוא 67 לגברים, ולנשים הוא עולה בהדרגה מ-62 ל-65 בהתאם לתאריך הלידה. מי שמאבד את מקום עבודתו צריך לחפש פתרונות אחרים לתקופת הביניים, לא למשוך את חיסכון הפנסיה שלו.
מס של 35% על משיכה שלא כדין
משיכת כספים מקרן פנסיה לפני גיל הפרישה נחשבת למשיכה שלא כדין, וחייבת במס בשיעור של 35%, או לפי המס השולי של המושך, הגבוה מביניהם. זהו מנגנון ענישה מכוון שנועד להרתיע ממשיכה מוקדמת שפוגעת בחיסכון לטווח ארוך.
שני מקרים שבהם אפשר למשוך בלי הקנס
יש שני מקרים ספציפיים שבהם ניתן למשוך כספים בלי תשלום מס ה-35%. הראשון, משיכת כספים מקופה לא פעילה שהצבירה בה נמוכה מ-8,000 שקל. השני, מי שעבר את גיל 67 וכלל החיסכון הפנסיוני שלו בכל הקופות נמוך מ-110,250 שקל, יכול למשוך את הכספים בלי הקנס, גם אם עדיין לא הגיע לגיל פרישה מלא לפי המסלול הרגיל.
מקרים חריגים שכן מוכרים
מעבר לשני המקרים האלה, יש מצבים חריגים כמו נכות, מחלה קשה או חוב מזונות, שבהם ייתכן פטור מלא או חלקי ממס על משיכה מוקדמת. אלה מקרים ספציפיים שדורשים בדיקה פרטנית מול הקרן ולא כלל אצבע גורף, ולכן לא כדאי להניח שמצב אישי קשה אוטומטית מזכה בפטור.
כדי להשוות בין מסלולי ביטוח פנסיוני ולתכנן נכון את החיסכון לטווח ארוך, אפשר להשתמש במחולל ההשוואה לביטוח פנסיוני של תן לי.