סטארטאפ בשלב מוקדם נוטה לדחות שיחות על ביטוח, "אנחנו עוד קטנים מדי". בפועל, דווקא רגע גיוס ההון הראשון הוא הרגע שבו חברות הייטק קטנות מגלות שביטוח מסוים כבר הפך לתנאי, לא לאופציה.
ביטוח דירקטורים ונושאי משרה, לא רק לחברות גדולות
ביטוח דירקטורים ונושאי משרה, המכונה D&O, מגן על מנהלים ודירקטורים מפני תביעות אישיות בגין החלטות שקיבלו בתפקידם. רבים מניחים שזה כיסוי רלוונטי רק לחברות ציבוריות גדולות, אך בפועל, ברגע שסטארטאפ מגייס משקיע מוסדי או קרן הון סיכון וזו ממנה נציג לדירקטוריון, המשקיעים דורשים לעיתים קרובות ביטוח D&O כתנאי מפורש בעסקה. חברה שמגיעה לשיחות גיוס עם ביטוח D&O קיים משדרת בגרות ואחריות, ולא נדרשת להשלים אותו בלחץ זמן בזמן סגירת הסבב.
בדיקת נאותות של משקיעים כוללת גם את נושא הביטוח
לפני שקרן הון סיכון או משקיע מוסדי סוגר השקעה, הוא מבצע בדיקת נאותות שבוחנת לא רק את המוצר והשוק, אלא גם את ניהול הסיכונים של החברה, וביטוח הוא חלק מהתמונה הזו. חברה שמגיעה לשלב הזה בלי ביטוחים רלוונטיים עלולה למצוא את עצמה משלימה את הפוליסות בלחץ זמן ובתנאים פחות טובים, ברגע שהמשקיע כבר קבע את הדרישה כתנאי לסגירת הסבב. הכנת הביטוחים הרלוונטיים לפני תחילת שיחות הגיוס, ולא רק ברגע שמשקיע דורש זאת, נותנת לחברה יותר זמן להשוות בין פוליסות ולא רק לרכוש את הראשונה שמוצעת לה.
ביטוח טכנולוגי, כשהמוצר עצמו הוא הסיכון
ביטוח מקצועי טכנולוגי, המכונה לעיתים E&O בהקשר הזה, מכסה תביעות שנובעות מתקלה בתוכנה, כשל אבטחה, אובדן נתונים, או כשל במוצר שגרם נזק ללקוח. כיסוי זה כולל לרוב גם הגנה מפני תביעות על הפרת קניין רוחני, סיכון ממשי בעולם התוכנה שבו קל יותר משנדמה להיתקל בטענת דמיון למוצר קיים.
הגנה מפני תביעת הפרת קניין רוחני, בשני הכיוונים
חברת תוכנה חדשנית חשופה לא רק לתביעה שהמוצר שלה מפר קניין רוחני של מתחרה או של מה שמכונה "טרול פטנטים", גוף שמחזיק בפטנטים ותובע חברות על הפרתם, אלא גם לצורך להגן בעצמה על הקניין הרוחני שלה מפני מפרים. ביטוח קניין רוחני, שלעיתים נמכר כהרחבה לביטוח האחריות המקצועית הטכנולוגי ולעיתים כפוליסה נפרדת, מכסה הוצאות משפטיות גם בהגנה מפני תביעה כזו וגם בפעולה משפטית יזומה נגד מפר. עבור סטארטאפ שהקניין הרוחני שלו הוא הנכס המרכזי, זה כיסוי שכדאי לבחון גם אם עדיין לא התקבלה שום דרישה ממשקיע.
ביטוח סייבר, במיוחד כשיש נתוני לקוחות
חברת הייטק שמחזיקה מידע על משתמשים, גם אם מדובר בכמות קטנה יחסית בשלב מוקדם, חשופה לסיכון של דליפת מידע, תקיפת כופרה, או תביעה רגולטורית. ביטוח סייבר מכסה בדרך כלל נזקים כספיים ישירים ועקיפים מאירוע כזה, כולל הוצאות משפטיות וקנסות רגולטוריים, ולעיתים גם עלויות התמודדות עם האירוע עצמו כמו חקירה פורנזית והודעה למשתמשים.
מה שונה בסטארטאפ מעסק קטן רגיל
חבילת ביטוח עסק בסיסית (אחריות מקצועית, צד שלישי, רכוש וחבות מעבידים) לא מכסה בהכרח את הכיסויים הייעודיים האלה. עבור סטארטאפ, במיוחד כזה שכבר גייס הון או מתכנן לגייס בקרוב, כדאי לבדוק את הצורך בהם כבר בשלב מוקדם, ולא לחכות שמשקיע יעלה את הדרישה בעצמו.
מתי בפועל שווה להתחיל, לא לפי גודל הצוות
הרבה מייסדים מניחים שביטוח D&O רלוונטי רק מרגע שיש כמה עשרות עובדים, אך בפועל הרגע הרלוונטי הוא רגע כניסת גורם חיצוני לדירקטוריון, ולא גודל הצוות. חברה בת שני מייסדים שגייסה סכום ראשוני מקרן הון סיכון עם נציג בדירקטוריון נמצאת כבר בנקודה שבה שיקולי D&O רלוונטיים, בעוד חברה גדולה יותר במספר עובדים אך בלי משקיעים חיצוניים עשויה עדיין לא להזדקק לו באותה עוצמה.
עלות מול עלות ההחמצה
עלות פוליסת D&O או ביטוח טכנולוגי לחברה בשלב מוקדם נראית לרוב כהוצאה לא הכרחית מבחינת מייסדים שמנסים לחסוך בכל שקל. עם זאת, העלות של סגירת סבב גיוס שמתעכבת בגלל דרישת ביטוח שלא טופלה מראש, או העלות של תביעה אישית נגד מייסד בלי כיסוי, גבוהה בהרבה מעלות הפרמיה השנתית. שווה להסתכל על הביטוחים האלה כחלק מהכנת החברה לגיוס, ולא כהוצאה נפרדת שאפשר לדחות עד שמישהו ידרוש אותה.
ביטוח לחברה עם עובדים מרוחקים במדינות שונות
סטארטאפים ישראליים רבים מעסיקים מפתחים או אנשי מכירות ממדינות אחרות כבר משלב מוקדם. מבנה כזה מוסיף שכבת מורכבות לביטוחים הקיימים, כי חוקי העבודה, דרישות הביטוח והחשיפה המשפטית משתנים ממדינה למדינה. חברה עם עובדים או לקוחות מחוץ לישראל צריכה לבדוק עם הסוכן שלה אם הפוליסות הקיימות מכירות בפעילות הבינלאומית הזו, או שנדרשת הרחבה גיאוגרפית ספציפית.
מסמכי ממשל תאגידי, חלק מהבסיס לביטוח D&O
חברת ביטוח שמעריכה בקשה לפוליסת D&O בוחנת גם את מבנה הממשל התאגידי של החברה, האם יש הסכם מייסדים ברור, פרוטוקולים מסודרים לישיבות דירקטוריון, והפרדה ברורה בין תפקידי הניהול. סטארטאפ עם תיעוד תאגידי מסודר נתפס כסיכון נמוך יותר, מה שיכול להשפיע גם על תנאי הפוליסה וגם על מחירה, בדיוק כמו שמיגון פיזי משפיע על מחיר ביטוח רכוש.
מי מטפל בהתאמת הביטוחים בפועל
בחברות רבות בשלב מוקדם אין עדיין תפקיד ייעודי לניהול סיכונים, והאחריות על התאמת הביטוחים נופלת בפועל על אחד המייסדים או על מנהל הכספים הראשון שמתגייס. כדאי לייעד מראש מי אחראי לבדוק את הצורך בביטוחים האלה ולעדכן אותם ככל שהחברה גדלה, ולא להשאיר את הנושא ללא בעלים ברור עד שמשקיע או לקוח דורש מענה מיידי.
כדי להשוות בין פוליסות ביטוח מותאמות לסטארטאפים וחברות הייטק קטנות, אפשר להשתמש במחולל ההשוואה לביטוח עסק קטן של תן לי.
